שלופה נ' איגמה ניהול ומסחר בע"מ - פסקדין

החלטה

המבקש עותר לפטור אותו מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט קמא (כב' השופטת שושנה פיינסוד כהן) לפיו נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיבה, וביטל פסק הדין שניתן ביום 10.1.08 במעמד צד אחד ,אשר מחק את תביעה שטרית שהוגשה נגדו .

הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש בו נטען לקושי כלכלי ולמצוקה רפואית. כן טוען המבקש כי סיכויי הערעור גבוהים מאוד הואיל ולטענתו החלטת בית משפט קמא מוטעית.

המשיבה התנגדה לבקשה משום שלטענתה נתלה המבקש במצבו הבריאותי אך אינו מפרט את מקור הכנסותיו כמו גם פירוט נכסיו. באשר לסיכויי הערעור טוענת המשיבה כי הסיכויים אינם טובים שכן החלטת בית משפט קמא נסובה על החלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול הדיון, עניין בו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

דיון

בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק – על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק- על 2001(1) 1322).  

על מנת לאזן בין האינטרסים הנ"ל על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד – העדר יכולת כלכלית, והשני- כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק – על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).  

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק – על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק- על 99(3) 115). 

ולענייננו;

המבקש אינו מפרט האם יש לו חסכונות בבנק ו/או פיקדונות ומדוע אין הוא יכול לגייס הלוואה ממקור בנקאי. לבקשה צורפו דפי חשבון חלקיים , לתקופה של שלושה חודשים בלבד, מבלי פירוט נכסים העומדים לרשות המבקש.

המבקש טוען כי הוא מתקיים מהכנסת אשתו כמורה בבית ספר ומקצבת מל"ל, אך לא טורח לצרף תלושי שכר כלשהם של אשתו או אישורי מל"ל.

המבקש לא הראה כי פנה לקרובים בניסיון לגייס את דמי העירבון, נוכח מצוקתו.

באשר לסיכויי הערעור, על פני הדברים המדובר בבקשת רשות ערעור על החלטה דיונית של בית משפט קמא, עניין בו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. (ראה רע"א 2509/09 בן ציון יוסף שריג נ' אילן סעדון, פורסם בנבו).

במצב דברים זה, אין בבקשה כדי ליתן פטור מלא מהפקדת עירבון.יחד עם זאת, בשים לב למצבו הרפואי של המבקש כעולה מהאישורים הרפואיים, מצאתי להעמיד את סכום העירבון על סך של – 2,000 ₪.

על המבקש להפקיד את העירבון בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, שאם לא כן תדחה בקשת רשות הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

החלטה זו ניתנה על ידי מכוח סמכותי כרשמת בית המשפט, המחוזי.

ניתנה היום, כ"ג שבט תש"ע, 07 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: